חשבתי שזה הרגע שבו הכול עלול להתפרק. הלב דפק, הראש התמלא במחשבות: מה אם המוצר לא יעמוד במבחן התאוצות? מה אם משהו ישתבש מול הלקוח? כמה שבועות קודם לכן קיבלתי הודעה מפתיעה: “את טסה להוביל ניסוי מול בואינג.” זו הייתה טיסת העבודה הראשונה שלי כמהנדסת מערכת בתחילת הדרך. נחתתי, המוצר הותקן על ג’יג, ותוך זמן קצר היינו בתוך מבחן תאוצות אמיתי, בלי יותר מדי מרווח לטעויות. אני, עם מזוודה אחת והמון אחריות, מייצגת את הצוות בישראל מול אחד הלקוחות הגדולים בעולם. האחריות הרגישה עצומה. הפחד לא לאכזב היה שם בכל רגע. אבל דווקא מחוץ לאזור הנוחות - גיליתי על עצמי כוחות חדשים: איך לנהל לחץ, איך לשאת אחריות אמיתית, ואיך להפוך פחד לאנרגיה שמניעה קדימה. והמוצר? שרד בגאווה. עברנו את אבן הדרך בהצלחה, ואני? חזרתי עם חיוך ותחושת סיפוק עצומה. היום אני יודעת שניהול פרויקטים - כמו טיסת עבודה - זה לא רק גאנטים ודוחות. זה לעמוד בלחץ, לקבל החלטות מהירות, ולמצוא בתוכך שקט גם כשהכול רועד. מה הייתה "טיסת עובדה" שלכם - הרגע שבו יצאתם מאזור הנוחות וגיליתם על עצמכם משהו חדש? 📷 : במטוס - רגע שבו האחריות הרגישה כבדה יותר מהמזוודה. #WorkTrip #ProjectManagement #Leadership #Engineering #CareerGrowth #Resilience
אני אישית חווה זאת בשנים האחרונות כאשר החלטתי לשים את עצמי בפרונט ולדאוג יותר להתפתחות האישית והמקצועית שלי 🤗
זה באמת מדהים איך המתח יכול להפוך להזדמנות לצמוח ולהתפתח. הרגעים הללו מחוץ לאזור הנוחות הם אלו שמפנים לנו את הדרך להצלחה.
וואו כמו שאומרים מקצוענית
כל הכבוד. ככה גודלים.
“Most of the good programmers do programming not because they expect to get paid or get adulation by the public, but because it is fun to program.”
1moעבורי זו הייתה טיסה תרתי משמע: התחלה של עבודה, לימוד קצר של ספרות טכנית במשך שבועיים בארץ, ומיד קפיצה למיד העמוקים בארץ זרה (עם צוות תותח!). לקח לי כמה שבועות ממש למאת מההלם ולהכנס לעניינים, אבל העובדה שראש הצוות הפסיק להגיע לאתר, הפילה אצלי חתיכת אסימון 😎